מִלָּתִי חָפְשִׁיָּה / אַמַאל אַלְמְתָ'לוֹת'י

אֲנִי בְּנֵי חוֹרִין שֶׁאֵינָם פּוֹחֲדִים

אֲנִי סוֹדוֹת שֶׁאֵינָם מֵתִים

אֲנִי קוֹלָם שֶׁל מִי שֶׁאֵינָם נִכְנָעִים

אֲנִי הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁבְּלֵב הַכָּאוֹס

אֲנִי זְכוּתָם שֶׁל הָעֲשׁוּקִים

שֶׁמּוֹכְרִים אוֹתָהּ אֲנָשִׁים כְּלָבִים הַבּוֹזְזִים אֶת מְזוֹן הַמִּשְׁפָּחָה 

וְטוֹרְקִים אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי לַהַט רַעֲיוֹנוֹת

אֲנִי בְּנֵי חוֹרִין שֶׁאֵינָם פּוֹחֲדִים

אֲנִי סוֹדוֹת שֶׁאֵינָם מֵתִים

אֲנִי קוֹלָם שֶׁל מִי שֶׁאֵינָם נִכְנָעִים

אֲנִי בֶּן חוֹרִין וּמִלָּתִי חָפְשִׁיָּה

אֲנִי בֶּן חוֹרִין וּמִלָּתִי חָפְשִׁיָּה

אַל תִּשְׁכַּח אֶת מְחִיר הַלֶּחֶם

וְאַל תִּשְׁכַּח אֶת הַסִּבָּה לְסִבְלֵנוּ

וְאַל תִּשְׁכַּח אֶת מִי שֶׁבָּגַד בִּשְׁעַת מְצוּקָה

אֲנִי בְּנֵי חוֹרִין שֶׁאֵינָם פּוֹחֲדִים

אֲנִי סוֹדוֹת שֶׁאֵינָם מֵתִים

אֲנִי קוֹלָם שֶׁל מִי שֶׁאֵינָם נִכְנָעִים

אֲנִי הוּא סוֹד הַוֶּרֶד הָאָדֹם

אֲשֶׁר אֶת צִבְעוֹ אָהֲבוּ שָׁנִים

אֲשֶׁר אֶת רֵיחוֹ קָבְרוּ הַיָּמִים

אֲשֶׁר הִתְלַקֵּחַ בָּאֵשׁ

בְּקָרָאוֹ לִבְנֵי הַחוֹרִין

אֲנִי כּוֹכָב בְּלֵב הָאֲפֵלָה

אֲנִי קוֹץ בִּגְרוֹן הָעוֹשֵׁק

אֲנִי רוּחַ שֶׁנָּגְעָה בָּהּ הָאֵשׁ

אֲנִי נִשְׁמָתָם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁלֹּא שָׁכְחוּ

אֲנִי קוֹלָם שֶׁל מִי שֶׁלֹּא מֵתוּ

נִצֹּר מִן הַבַּרְזֶל חֵמָר

וְנִבְנֶה מִמְּנוֹ אַהֲבָה חֲדָשָׁה

שֶׁתַּהֲפֹךְ לְצִפּוֹרִים

שֶׁתַּהֲפֹךְ לְבָתִּים

וְתַהֲפֹךְ לאנשים וְלִגְשָׁמִים

אֲנִי כָּל בְּנֵי הַחוֹרִין שֶׁל הָעוֹלָם יַחְדָּיו

אֲנִי כְּמוֹ קְלִיעַ

אֲנִי כָּל בְּנֵי הַחוֹרִין שֶׁל הָעוֹלָם יַחְדָּיו

אֲנִי כְּמוֹ קְלִיעַ