לא עוד הרצאה מעניינת לעובדים
זוויות חדשות על המזרח התיכון והעולם הערבי יכולות להניב הרבה יותר מעוד הרצאה מעניינת
הרצאה מעניינת לעובדים נמדדת בהרבה אופנים ואחד מהם הוא היכולת שלה לרתק קהל.
קהל מרותק למרצה זו תמונה אופטימלית. משאת הנפש של כל מנהל.ת רווחה, הדרכה וכוח אדם היא להצליח בבחירת הרצאה מעניינת, והסיבות להצלחה יכולות להיות מגוונות:
ייתכן שהנושא קרוב לליבו של המשתתף, באופן שמאפשר לו להזדהות איתו ולחוש אמפטיה, חמלה, כאב או שמחה. כשכל הרגשות הללו, או אפילו רק חלקם בלבד, מתעוררים אצלו הוא צפוי להיות מרותק וקשוב לאורך כל ההרצאה.
סיבה נוספת שהופכת הרצאה מעניינת לעובדים לבלתי נשכחת יכולה להיות שהנושא דווקא רחוק לחלוטין מעולמות התוכן של המשתתף ומספק לו צוהר או הצצה מקרוב לידע מחדש המעורר בו סקרנות, פליאה, פחד ועוד. רגשות אלה עשויים לגרום למשתתף להישאר דרוך, דווקא בגלל חוסר ההיכרות עם הנושא המוצג, וגם הם תורמים בסופו של דבר למידה רבה של קשב והנאה מההרצאה.
חישבו רגע מתי בפעם אחרונה שמעתם הרצאה מעניינת וממה זה נבע?
מהיכרות או מחוסר היכרות עם הנושא?
שתי התשובות נכונות!
הרצאה מעניינת לעובדים תהיה כזו שהותירה את הקהל קשוב ומרותק לכל אורכה, והסיבות לכך יכולות להיות אחת מאלה שציינתי ומן הסתם גם אחרות.
אם כן, ארגונים שמבקשים לשלב בלוח הזמנים הארגוני הרצאות מעניינות לעובדים שלהם, מחפשים מרצים בנושאים שיצליחו לרתק את המשתתפים ולהותיר תחושה של "עוד".
תמונה שנוצרה באמצעות AI מהאתר Freepik
כמובן שכדי להצליח לאתר הרצאות מעניינות לעובדים, נדרש לבצע כמה בדיקות מקדימות ולעשות קצת "שיעורי בית" על המרצה עצמו, ללמוד מעט על הרקע האקדמי והתעסוקתי שלו , להכיר באופן כללי את סוג הקהלים בפניהם הוא נוהג להעביר הרצאות, להבין את סגנון הדיבור שלו (מצחיק, דרמטי וכו') ולהכיר האם יש כלים מיוחדים/עזרים שבהם הוא נוהג להשתמש כדי לייצר הרצאות מעניינות. לאחר יצירת הקשר עמו, אפשר ואף רצוי לבקש דוגמאות מהרצאה מוקלטת או ראיון שלו בכלי תקשורת כלשהו, כדי לקבל "טעימה" מן החוויה ממנו, שאותה הוא עתיד להגיש לעובדים בארגון במשך שעה עד שעה וחצי, ביום ההרצאה. בכך אפשר לצמצם את הסיכון ולהגדיל את הסיכוי שהוא יצליח להעביר הרצאה מעניינת לעובדים.
היי, נעים מאוד, שמי נעמה אביעד, אני מזרחנית, חוקרת מדינית במרכז למחקר מדיני במשרד החוץ ומנחת הרצאות לארגונים וחברות כמו גם סדנאות על העולם הערבי, לטובת הציבור הרחב. אני אקדמאית בעלת תואר שני בלימודי האסלאם והמזרח התיכון ותואר ראשון בלימודי שפה וספרות ערבית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. אני מחברת שותפה של הספר "פסקול של מהפכות" על השירים שליוו את הטלטלות במדינות ערב בשנות ה"אביב הערבי".
ארגונים מזמינים הרצאות מעניינות לעובדים מסיבות רבות ומגוונות ביניהן
הרחבת ידע ופיתוח אישי על ידי חשיפת העובדים לתחומים חדשים, והקניית ידע וכלים שלא בהכרח קשורים באופן ישיר לתחום עבודתו של העובד.
שיפור מוטיבציה ופרודוקטיביות בקרב העובדים, מהווים אף הם יעד חשוב מאוד אשר תורם לעובד ולמעסיק גם יחד. הרצאות מעניינות ומעוררות השראה יכולות בהחלט להפיח אנרגיה חדשה בעובדים, לגרות את היצירתיות ובמקביל להגביר את המוטיבציה שלהם ואת תחושת השייכות שלהם לארגון. יצירתיות, מוטיבציה ותחושת שייכות ישפיעו באופן טבעי על שיפור התפוקה של העובד ואף יובילו אותו לתוצאות טובות יותר.
יעד נוסף בעיני המעסיק להזמנת הרצאות מעניינות לעובדים הוא יצירת מרחב לגיבוש חברתי הנובע משבירת שגרה, כזה המהווה פלטפורמה להעלאת מודעות ושיתוף בנושאים חדשים ובעלי ערך לעובדים.
חברות וארגונים רבים בוחרים להקדיש בתוך שגרת העבודה היומיומית זמן, מקום ומשאבים, ולהזמין הרצאה מעניינת לעובדים בשל הפוטנציאל לספק להם הרחבת ידע, פיתוח כישורים, שיפור מוטיבציה, חיזוק תחושת השייכות לארגון ויצירת גיבוש חברתי. אם אתם מנהלי ההדרכה, הרווחה או משאבי האנוש בארגון שלכם, גם אתם עוסקים בחיפוש אחר הרצאות מעניינות לעובדים.
Image by Freepik
ומה יכול להעניק ערך לעובדים בארגון שלכם?
איזה יעד יוגדר מבחינתכם כהצלחה בסיומה של הרצאה מעניינת לעובדים שלכם?
נעמה יקרה, תודה על השתתפותך בכנס "לעוף על הלמידה", ועל הצגת זווית ראייה חדשנית, מרעננת ועכשווית על העולם הערבי בכלל ועל נשים בפרט. אני מקווה שהידע הערכי שחלקת איתנו במקצועיות ורגש, בכנס הלמידה של החברה למתנסים שינה ולו במעט את מה שחשבנו עד כה על המזרח התיכון.
לאה כץ מנהלת המחלקה ללמידה – החברה למתנסים
המזרח התיכון הוא מקור בלתי נדלה ליצירת הרצאה מרתקת לעובדים, וזוהי השליחות שלי בשנים האחרונות לצד היותי חוקרת מדינית במשרד החוץ מעל 15 שנים.
הרצאה מרתקת לעובדים צריכה בעיניי להתחיל קודם כל בסיפור. במקרה של המזרח התיכון, לא חסרים סיפורים עוצרי נשימה על עמים, קרבות, מנהיגים, תהליכים, אנשים ונשים. מקור עצום לדלות ממנו אינסוף סיפורים מרתקים הוא "האביב הערבי". אוצר גלום של מציאות מרתקת. מדובר בגל מחאות ענק ששטף את המזרח התיכון לפני כעשור וחצי, התחיל בדצמבר 2010 ומאז הוביל לשינויים דרמטיים מאוד ברחבי העולם הערבי. שינויים שהתרחשו בפרק זמן ממש קצר, שנע בין חודשים לשנים ספורות בלבד.
המהירות שבה הכל קרה, היא רק סיבה אחת שבזכותה ה"אביב הערבי" מהווה תיבת אוצר ליצירת הרצאה מרתקת לעובדים. סיבה נוספת היא שזאת היתה הפעם הראשונה שבה רגשות שליליים שהצטברו בקרב הציבור במדינות ערב השונות התפרצו בהן כמעט במקביל, כמו לבה בהר געש. רגשות אלה נבעו מעשרות שנים שבהן הציבור בעולם הערבי היה נתון כבתוך סיר לחץ מבעבע; מנהיגים עריצים, שחיתות שלטונית וציבורית, עוני מרוד, פער מעמדות, דיכוי, הפרת זכויות אדם, הגבלת חופש ביטוי, העדר אופק כלכלי וקשיים נוספים רבים עמם התמודד האזרח הפשוט מבלי שהתנגדותו או ביקורתו השפיעו בצורה כזו או אחרת על אופי המשטר, עתידו ואף על יחסו כלפי אזרחיו. בתוך הרצאה מרתקת לעובדים אפשר לדבר רק על קצה המזלג מכל מה שתיארתי וכל כך חשוב שנכיר!
Image by Unsplash
בתחילת שנת 2011 כל זה התפרץ החוצה, והעולם כולו היה עד לתופעה שהלכה והתרחבה, של הפגנות בקנה מידה חסר תקדים ששטפו את מדינות ערב במשך חודשים. הפגנות אלה שלחו את נשיא מצרים מובארכ לכלא, הביאו את נשיא תוניסה בן עלי לברוח ממולדתו ולחפש מקלט במדינה אחרת ואף היוו הרקע לרציחתו של מנהיג לוב קדאפי. מתחילים לקבל מושג מדוע אני מזהה ב"אביב הערבי" תיבת אוצר ליצירת הרצאה מרתקת לעובדים?
"חומר הבעירה" הזה הצטבר לו במשך עשרות שנים מבלי שהציבור הערבי התקומם בצורה אפקטיבית או ניסה להתאחד ליצירת פתרון למיגור התופעות השליליות תחת שלטונם העריץ של המנהיגים. מאזן הכוחות עד 2011 נטה לחלוטין לטובת המנהיג הרודן בכל מדינה ממדינות ערב.
אז מה השתנה פתאום, אתם בטח שואלים? ובכן, את ה"טוויסט" בעלילה אני מתארת בפני המשתתפים ומנגישה לעובדים ממש כסצנה מתוך סרט. כל הרצאה מרתקת צריכה להתחיל בסיפור זוכרים? אז כך מתחיל השיח שלי עם המשתתפים כשאני מגיעה לארגונים שונים בארץ במטרה להעביר הרצאה מרתקת לעובדים.
והנה הסיפור: יום אחד, רוכל ירקות בן 27 בשם מחמד בועזיזי, עומד בדוכן שלו בשוק שבעיירה סידי בוזיד שבתוניסיה כמו בכל יום. שלושה פקחים ניגשים אליו, מחרימים את הדוכן שלו, מקללים ומשפילים אותו ולבסוף, הפקחית, מחטיפה לו סטירה, ככה באמצע הרחוב. האקט הפוגעני הזה מציף ברוכל הירקות את תסכולו משחיתות השלטון ומהעוני המרוד שהוא חי בו, ולכן מושפל ורמוס מחליט האומלל לגשת להתלונן בפני מושל העיירה, אך זה מסרב לפגוש אותו. בועזיזי מחליט לעמוד מול בניין המושל, ורגע לפני שהוא מדליק גפרור אחד של ייאוש, הוא שופך על גופו מיכל של דלק… ואז מדליק… גפרור אחד.
הרצאה מרתקת לעובדים, חייבת ליצור חיבור עם הקהל מן הרגע הראשון, וכך בחרתי להתחיל את הסדנה שלי "פסקול של מהפכות". החיבור בין הקהל שבפניו אני עומדת לבין הנושא נוצר כבר שם, ברגע הפשוט והטראגי הזה. סיפור התאבדותו של רוכל הירקות, שממנה יווצר גל של הפגנות ענק ברחבי תוניסיה שידביק במהרה בזו אחר זו את מדינות ערב וישנה את פני המזרח התיכון, הוא סצנה מרתקת אחת ברזולוציה גבוהה.
הרלבנטיות של האירוע הזה שאירע ב-2011, ומשפיע גם שנים לאחר מכן על המציאות המזרח תיכונית, הוא שעומד בבסיס השיח שלי עם המשתתפים ומבטיח הרצאה מרתקת לעובדים.
אלמנט נוסף שמייחד את התוכן שאני מביאה אליכם ומבטיח הרצאה מעניינת לעובדים הוא הבחירה שלי לשלב בתוכן שלי מוסיקה ערבית חדשנית.
לאחר שאיתרתם הרצאה מעניינת לעובדים, מסתבר שלא די בכך. בארגון לומד, שמזמין בתדירות גבוהה לעובדיו הרצאות שונות ומגוונות, נוצר בקרב העובדים סטנדרט גבוה. במילים אחרות, קשה מאוד להרשים, וקשה מאוד לרגש. כאן באה לידי ביטוי הייחודיות של התוכן שאני מביאה אליכם, כמזרחנית המשלבת מוסיקה ערבית פורצת דרך, חדשנית, צעירה, מעניינת ומרגשת. המשתתפים ואני ממש "מדלגים" ביחד מעל ההתנגדויות והדעות הקדומות ומגיעים ישר אל מה שחדש ומרגש בעולם הערבי המקיף אותנו.
הרצאה מעניינת לעובדים צריכה לדלג מעל עוד כמה משוכות. הנחת היסוד שלי היא שכל משתתף שהתיישב בסדנה שלי, צריך להיפטר מכמה וכמה "משקולות" שעלולות להפריע לו בדרך להתרכז בתוכן שהכנתי עבורו. "משקולות" אלה הקשורות למה שקרה לו לפני שנכנס לסדנה ולמה שמחכה לו בסיומה (דהיינו עבר ועתיד שאינם תלויים בי כלל וכלל) יהיו הדבר שאליו תנדודנה מחשבותיו (רק אם זו לא הרצאה מעניינת והנושא לא ריתק אותו). תוכן עשיר ומחדש, סגנון דיבור דינאמי, רהוט אך יחד עם זאת בגובה העיניים, ומוסיקה מפתיעה מרגשת ופורצת דרך, אלה רק חלק מהכלים שלי להשאיר את ה"משקולות" של המשתתפים מחוץ לאולם/חדר ההרצאות ולספק הרצאה מעניינת לעובדים שפינו עבורי מזמנם.
הדוגמאות המוסיקליות בהן אני משתמשת בסדנה מספקות למשתתפים הפוגה כדי לעכל את המידע המחדש ששיתפתי עמם ולחוות מקרוב את האופן שבו האירועים הגאופוליטיים זכו לביטוי במוסיקה העממית. לעתים, שירי המהפכה משקפים לא אחת כיצד המציאות היוותה השראה למוסיקה ובמקביל גם את האופן שבו המוסיקה עצמה היוותה גורם משפיע על הלכי הרוח. במדינות רבות בעולם הערבי, שירי מהפכה אמיצים סייעו לשמר את ה"להבה" ברחוב המקומי שזעק לשינוי. כיום זו כבר מסקנה ידועה שתרבות ובכללה גם מוסיקה היא ערוץ ללימוד המציאות הגיאופוליטית של אזורנו.
כפי שהבטחתי בכותרת המאמר: לא עוד הרצאה מעניינת לעובדים!
יוצר הסרטון: ליעד נכט
הדוגמאות המוסיקליות שאני מקרינה במפגש איתי לקוחות מתוך שירים שהיוו בסיס למחקר ייחודי שכתבתי ביחד עם חוקר וקולגה בשם נועם זיצמן, ושפורסם כספר בשם "פסקול של מהפכות – השירים שליוו את הטלטלות במדינות ערב בשנים 2010- 2015". מדובר בשירים שנכתבו ע"י צעירים במדינות ערב ומבטאים את תסכולם מהמנהיגים העריצים ומהמציאות הקשה במדינות ערב השונות.
בכל מפגש שלי עם קהל, למשל במסגרת סדנה או הרצאה לעובדים, משתתפי המפגש שחווים לראשונה את המחקר הייחודי הזה, מופתעים בראש ובראשונה מהמוסיקה עצמה, שהיא שונה ומגוונת יותר מכל מה שחשבו קודם לכן על "מוסיקה ערבית". בעזרת הכלי המרתק הזה, המפגש איתי מהווה הרצאה מעניינת לעובדים גם במובן האינטלקטואלי וגם הרגשי.
בכל פעם מחדש אני נהנית לזהות את הרגע המיוחד הזה בעיניהם המופתעות של המשתתפים לאחר שמיעת הצלילים הראשונים של השירים. המושג "מוסיקה ערבית" מצית בהם זיכרון של מוסיקה אותנטית, מזרחית, עם דומיננטיות של כלי נגינה מזרחיים (עוּד, קָאנוּן, דרבוקה וכו'). לכן ההפתעה הגדולה שלהם היא בפוגשם שירי מהפכה ערביים המלוויים בכלי נגינה מערביים (פסנתר, גיטרה, תופים ועוד), ומשתייכים לז'נארים מערביים:
✔ פופ
✔ רוק
✔ ראפ
✔ היפ הופ
✔ אינדי
שירים אלה, המלווים בצלילים וקצב מודרניים, מצליחים לנפץ את התדמית המוכרת של "מוסיקה ערבית". ומבטיחים למשתתפים חוויה מרגשת והרבה יותר מאשר הרצאה מעניינת לעובדים. לכך מצטרפת הפתעה נוספת הנמצאת במילים עצמן. השירים מביאים איתם מסרים אמיצים, נוקבים ובועטים המבטאים אמת של עם שלם אל מול המנהיג. לא עוד טקסטים "מכובסים", בגוף שלישי ("הוא", "הם") אלא דיבור ישיר ונוקב מצד האזרח כלפי המנהיג, תוך שימוש בגוף ראשון ("אני", "אנחנו") ובגוף שני ("אתה"). שני האלמנטים הבלתי צפויים הללו – סגנונות מוסיקליים מערביים, וטקסטים נוקבים ומרגשים, הופכים כל סדנה לחוויה מעניינת ומיוחדת. כל זאת מצטרף לידע מהימן ומחדש שאני משלבת בכל סדנה שלי. ידע המבוסס על ההתפתחויות הגיאופוליטיות באזורנו, בשילוב העמקה בהיבטי תרבות, שפה ודת במזרח התיכון המהווים בסיס נהדר ליצירת הרצאה מעניינת לעובדים.
המחקר "פסקול של מהפכות" כולל כ-30 שירים מארבע מדינות ערב שחוו את הטלטלה המשמעותית ביותר בשנות ה"אביב הערבי": תוניסיה, מצרים, לוב וסוריה.
בחרתי להביא כאן קטע מאחד מהשירים בספר "פסקול של מהפכות". השיר "נשיא המדינה" של הראפר התוניסאי "אלג'נראל" לקוח מהשער הראשון בספר (סיר הלחץ המבעבע). מילות השיר מבטאות את הדיבור הישיר והנוקב ואת האומץ שנדרש כדי לכתוב מילים אלה.
נְשִׂיא הַמְּדִינָה /אלגֶ'נֶרַאל
נְשִׂיא הַמְּדִינָה, הִנֵּה אֲנִי הַיּוֹם מְדַבֵּר אִתְּךָ
בִּשְׁמִי וּבְשֵׁם כָּל הָעָם וְכָל מִי שֶׁחַי בְּעִנּוּי
אֲנַחְנוּ בְּ-2011 וַאֲנָשִׁים עֲדַיִן מֵתִים בְּרָעָב
רוֹצִים לַעֲבֹד רַק כְּדֵי לִחְיוֹת
אֲבָל קוֹלָם לֹא נִשְׁמָע
צֵא לָרְחוֹבוֹת וּרְאֵה אֵיךְ הָאֲנָשִׁים נִהְיוּ פִּרְאֵי אָדָם
רְאֵה שׁוֹטְרִים עִם אַלּוֹת, טָק-טָק לָא אִכְפַּת לָהֶם
מִפְּנֵי שֶׁאֵין מִי שֶׁיֹּאמַר לָהֶם אֶת הַמִּלָּה "עָצוֹר"
אֲפִלּוּ הַחֹק הַכָּתוּב בַּחֻקָּה מְיֻתָּר
…………
נְשִׂיא הַמְּדִינָה, עַמְּךָ מֵת
רַבִּים כָּל כָּךְ אוֹכְלִים מִן הַזֶּבֶל
הִנֵּה אַתָּה רוֹאֶה מָה קוֹרֶה בַּמְּדִינָה
אֲסוֹנוֹת בְּכָל מָקוֹם וַאֲנָשִׁים לֹא מוֹצְאִים הֵיכָן לָלוּן
עַכְשָׁו אֲנִי מְדַבֵּר בְּשֵׁם הָעָם
שֶׁנֶּעֱשַׁק וְנִרְמָס בְּמַגָּפַיִם
המזרח התיכון והעולם הערבי מרתקים מאוד ומתאימים להשתלב בסדנאות ובהרצאות לעובדי כל ארגון ובכל מקום בארץ. לדוגמה, סדנאות לעובדים בצפון, שיש בו שפע של כפרים ערביים ושרבים מיישוביו היהודיים שוכנים בקרבת גבולות ישראל עם סוריה ולבנון.
אחד הנושאים שבהן אני עוסקת במסגרת סדנאות לעובדים הוא מלחמת האזרחים בסוריה, המתחוללת מזה כ-14 שנים, במקביל לשלטונו העריץ של נשיא סוריה, בשאר אל אסד. רבות נכתב ודובר על "האביב הערבי" ועל גירסתו הסורית שראשיתה באביב של שנת 2011, אך מה באמת קורה שם מאז? עד כמה יציב שלטונו של אסד או שמא הוא מאותגר ע"י כוחות זרים, אזוריים ובינלאומיים. ומה עלה בגורל העם הסורי בעיצומה של מלחמה? המזרח התיכון כולו רלבנטי לכולנו, לא כל שכן מדינה כמו סוריה הגובלת עם ישראל מצפון, ומגלמת מוקד עניין מרתק במסגרת סדנאות לעובדים בצפון.
אחד הדברים שאני שמה לנגד עיניי בסדנאות השונות הוא להרחיב את הידע, ככל הניתן, בפני המשתתפים בסדנה, על מדינות ערב החולקות עם ישראל גבול משותף. בין אם הן מדינות אויב (סוריה, לבנון) או מדינות שלום (מצרים וירדן), מה שמתחולל בהן עלול להשפיע בעקיפין ובמישרין גם על ישראל – בצפון ובדרום, במזרח ובמערב.
סדנאות לעובדים בצפון הן בעלות פוטנציאל להרחיב את היריעה בנושא הפליטים הסורים שנמלטו ממולדתם במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה כך ש-7 מיליון מתוכם מצאו מקלט בקרב מדינות במזרח התיכון. שלוש מדינות באזורנו מארחות את הריכוז הגבוה ביותר שלהם: תורכיה (3 מיליון), לבנון (2.5 מיליון) וירדן (1.3 מיליון). לבנון וירדן כמדינות גבול של ישראל הנשענות על סיוע חוץ, ללא מנופים כלכליים, מתמודדות עם אירוח מסה עצומה של פליטים ועומס כלכלי חסר תקדים , הטומן בחובו, וכבר היום מייצר, השלכות (בעיקר ביטחוניות) על ישראל. ואם אתם לא בטוחים למה, הרי לכם סיבה להזמין אותי להסביר לכם זאת לעומק במסגרת סדנאות לעובדים בצפון.
הסיפור של לבנון הוא סיפור מרתק לא פחות, וכדאי להכיר את התהליך שחוותה מדינה זו ואת האופן שבו הפכה ממדינה תוססת, עם ניחוח מערבי, סוג של "פריז של המזרח התיכון", למדינה כושלת הנשלטת ע"י ארגון טרור שיעי.
בימים אלה שבהם נכתב המאמר (כשנה לתוך מלחמת "חרבות הברזל") כאשר חלק גדול מהמפונים בצפון עדיין לא מצליח לדמיין שגרה באופק, דומה שחזבאללה הוא כבר לא רק מושא מחקר למזרחנים בלבד אלא בעיה שחשוב ואף חובה להכיר מקרוב ולעומק, כפי שאשמח לעשות במסגרת סדנאות לעובדים בצפון.
המחקר על המזרח התיכון מלמד אותנו תובנות מעניינות שאותן בחרתי לשתף לאחרונה במסגרת סדנאות לעובדים במרכז הארץ.
האביב הערבי שפורץ בסוף שנת 2010, בתחילת העשור השני של שנות ה-2000, לא היה יכול להתפרץ בעוצמה שכזו אילולא עמדה לרשותו טכנולוגיה של רשתות חברתיות, מכשירי טלפון חכם וטלוויזיה לוויינית. האביב אולי ערבי (וגם על כך יש מחלוקת) אך הטכנולוגיה היא מערבית פלוס!
הציבור במדינות ערב יצא להפגין בכיכרות כדי למחות על צדק חברתי, רווחה, חופש ביטוי וזכויות אדם סטנדרטיות. אם כך, ובידיעה שהציבור במדינות ערב לא הורגל לאורך השנים לחיות תחת הערכים הללו, משמעות הדבר שהעולם הערבי "מסתכל מערבה" כשהוא שואף לחיים טובים יותר. וזה אולי נשמע ברור מאליו אבל כשאני משמיעה את התובנה הזאת כחלק מסדרת סדנאות לעובדים במרכז הארץ, היא מהווה מסר מאוד אופטימי לציבור בישראל.
"האביב הערבי" הוא מושג בעל מוניטין שלילי משום שכביכול לא צמחו ממנו התפתחויות חיוביות בשנים של הטלטלה האזורית שבהן התרחש, והוא לא השיג את המטרות שלשמן אנשים ברחבי העולם הערבי יצאו למחות בכיכרות. ואכן אם בוחנים את האביב הערבי על פי פרמטרים כלכליים או על פי סטנדרטים של זכויות אדם, אפשר לחלוטין לפסוק ש"האביב הערבי" לא הביא עימו דבר. אך מנגד אפשר לזהות שכוחו וחשיבותו של הציבור בעיני המנהיגים גדלו דרמטית מאז פרוץ המהפכות במדינות ערב והיום יותר מתמיד, חשוב לכל מנהיג לדעת מה הציבור חושב עליו. למען האמת, חשוב לו בעיקר אם הציבור לא שבע רצון ומבקר את השלטון. זו תובנה אופטימית נוספת שאני משתפת במסגרת סדנאות לעובדים במרכז הארץ.
האביב הערבי נותן למגזר הנשי "זריקת עידוד" משמעותית, שתהווה עבורן זרז להאיץ תהליכים בחייהן שלא התקדמו קודם לכן. מה הקשר בין הדברים? במשפט אחד פרי יצירתי: "אם אנחנו טובות למות בעד ארצנו אנחנו טובות גם כדי להילחם בעד עצמנו". כלומר, נשים מבינות את כוחן ועוצמתן לאור האביב הערבי ובהשראתו, כאשר הן נוטלות חלק פעיל בהפגנות הלאומיות נגד המנהיג ולמען העם. מכאן ואילך הן תפעלנה להשיג עמדה טובה יותר במרכז, באמצעות מאבק לשיוויון מגדרי, לשיפור זכויותיהן בחברה ונגד תופעות של אלימות כלפי נשים. בהחלט עוד תובנה מפיחת אופטימיות שאני נוהגת לשתף בסדרת סדנאות לעובדים במרכז הארץ.
הסדנאות שלי מתאימות מאוד כדי להשתלב למשל במסגרת סדנאות לעובדים בירושלים, ובערים נוספות שיש בהן אוכלוסיה ערבית גדולה.
ככלל סדנאותיי מכוונות להאיר זרקור על המכנה המשותף הרחב ביותר שיש בין ישראל לשכנינו הערבים, גם במציאות הנוראית שבה אנו מצויים עתה, כאשר חזיתות הלחימה נגד ישראל מאתגרות אותה מכל עבר. לכן, חשוב שנזכור להפריד בין העובדות לבין הפרשנות הנלווית. ככל שנתמיד ונלמד איך לעשות זאת, ייקל עלינו לנתק בין ה"רעש" לבין המציאות ולהישאר מפוקסים במטרה. למידת המכנה המשותף הזה, כפי שאני מקיימת במסגרת סדנאות לעובדים בירושלים, מקבלת משנה חשיבות. שהרי לעובדים רבים בירושלים, עיר שבה ריבוי אוכלוסייה ערבית, אין את הפריבילגיה לבחור האם לעבוד לצד ערבים או לצד יהודים במגזרים הציבורי והפרטי.
ה-7 באוקטובר הוכיח לכולנו, הציבור בישראל, כי לא די בהיכרות שטחית עם העולם הערבי. וכמי שמתגוררת ועובדת כל חייה בירושלים, למדתי על בשרי שהיכרות שטחית לא רק שאיננה מספקת, היא גם מסוכנת. הבחירה לא לדעת משמעותה לוותר על כוח, לבחור במודע להיות חלש. לעומת זאת ידע והעמקה מציבים אותנו בעמדה אחרת, שממזערת את "השטחים האפורים" ומאירה עליהם זרקור, כמו אורות גבוהים בכביש פתלתל וחשוך.
אחד הדברים שמגדירים את הסדנאות שלי, כמו למשל סדנאות לעובדים בירושלים שמזדמן לי להנחות פעמים רבות, הוא המרחב והזמן שאני מאפשרת לשאלות מן הקהל. וככל שנבנה אמון ביני לבין המשתתפים במהלכן של סדנאות לעובדים, כך הם מאפשר לעצמם לשאול שאלות רבות יותר ועמוקות יותר. סדנאותיי המשולבות גם במוסיקה, מאפשרות למשתתפים "לעכל" ולחדד לעצמם את מה שהוסבר קודם לכן ולחוש כיצד הדברים משתלבים במילים, בצלילים ובדמותם של האנשים שמאחורי השירים.
מסדנה לסדנה אני לומדת דברים חדשים על מה שמעסיק את הציבור בישראל, על גווניו השונים. בין אם זו סדנה למגמת ערבית בתיכון במרכז הארץ, מועדון גמלאים ביישוב בדרום הארץ או סדנאות לעובדים בירושלים, אני לומדת מהקהל לא פחות ממה שהוא לומד ממני. אני לומדת על החששות, על הלבטים, על הערגה למציאות שלווה יותר, על החלום לחיות בשלום עם שכנינו ועל התקווה לאחדות בעם שלנו. ואם הגעתם עד לכאן, אני מקווה ששכנעתי אתכם שהתכנים שלי על המזרח התיכון אינם מהווים סתם עוד הרצאה מעניינת לעובדים 🙂
לשמחתי, התמודדתי בתחרות מרצה השנה 2022 דרך ארגון TLC ארגון המרצים והטאלנטים, הרצאתי "אשת המהפכה" נבחרה כאחת מבין שלוש ההרצאות הטובות בארץ מבין עשרות הרצאות מעולות!
אם יש לכם שאלות נוספות הנוגעות לתחומי המזרח התיכון במסגרת הרצאות לחברות וארגונים אתם מוזמנים לפנות אליי
מחפשים הרצאה מעניינת לעובדים שלכם?